ב. מגמות בשיח המחקרי על אודות מדרש הגדול

מדרש הגדול 33 דקדק להביא את נוסח המדרש שהיה לפניו, אלא שינה אותו כפי ראות עיניו, באופן שקשה לברר על פי חיבור זה את המדרשים 60 אף הכינוי "מדרש" מוסבר שהשתמש בהם ונוסחם המקורי" . בגישה זו "כי קריאת שם מדרש לילקוטים שלהם הוא סגנון תימני לא במובן מדרש שאנו מייחסים רק לחז"ל . אצלם הכוונה לדרש 61 בתיאור אפיגוני מצוין כי מחבר מדרש הגדול עושה ופירוש" . שימוש חקייני בטרמינולוגיה של חז"ל כ"דרכו של מדרש הגדול לקשר ולחבר מעצמו מקורות חדשים בסגנון של מדרש עתיק", 62 ובכך מקשה על הקורא את זיהוי המקורות . בהשלמה לגישה הבעלתנית אפשר לזהות את הגישה המסנגרת הטוענת לזכותו של מדרש הגדול, כי "פעמים שקולה המסורת התימנית שבמדרש הגדול - ואף מכרעת - נגד כל המון ההבאות שבכל הספרים המצויים בידינו, שבמקרים רבים אינן אלא חזרות 63 היקפו הרחב ועושר לאין סוף של מסורת יחידה שנשתבשה" . מקורותיו מקנים לו את התואר "גולת הכותרת של ילקוטי תימן", 64 ואשר לכינויו "מדרש" מובעת ההערכה, כי "יוצא מדרש הגדול מגדר של ילקוט למדרשי הלכה ואגדה והוא נעשה על ידי מבנהו 65 וגם אם נמצא ששיבש מחברו ודרך עריכתו כמדרש עצמאי" . את מקורותיו, מו...  אל הספר