30 יצחק בנימיני מטיחים בו את מונח המשתכנז השמאלני הבוגדני שמתחשב בערבים בעוד אנחנו המזרחים באמת יודעים מה הם שווים בניגוד ליפי הנפש השמאלנים האשכנזים האלה, ואילו מצד שני האליטה האקדמית המזרחית רואה בו משתף פעולה ציוני בוגדני . מובן שצמצום הערביות לאיסלמיזם ובייחוד לפלורליזם הסלפי שבו מרדד אפילו את העמדה האירונית-מלנכולית באשר למזרח, אלא שעלינו להביא בחשבון צער זה בבואנו לדבר על התחבטויות המזרח של מחברנו ועל רגשות האשם שלו . ואם כך, מדוע להקצין את היחס כלפי המזרח ולראות בו רק את האלים ? מה לגבי מפגשי היופי עמו ובתוכו ? מה פשר ההתכחשות העצמית הזו ? מה פשר האלימות הזו ביחס לזהות ? מה פשר האלימות הזו של השאלה האחרונה הזו ? מה פשר ההמשגה הכה קיצונית של האלימות ? ואנחנו רואים שמושאנו, או שמא נושאנו, ממשיך בתעלוליו העצמיים בלא התחשבות מוקדמת בקורא העלום, פונה אל מכמני האוטוביוגרפיה והאוטומוזיקליה כפי שכבר נהג בעברו, עוד אל איזו התנחלות בתוך הטרום-מוסדיות, בעמדה שהיא קונטרה-מוסדית משום היותה קונטרה-התכוונותית ( מש"ס ועד לציונות דתית מסוימת וכולי ) . גם זאת עלולה להיות קטסטרופה - גדולה לא פחות,...
אל הספר