202 שגית בלומרוזן-סלע לצד האוטיזם, אך פרק זה יעסוק במקרים הלא-מעטים שבהם אבחנות אלו ניתנות בשוגג, כלומר במקום האבחנה של אוטיזם, המתאימה יותר לתמונה הקלינית הכוללת ( לדוגמה, במחקר שבחן 2,067 מאמרים שפורסמו באנגלית בשנים 2000 - 2015 נמצא שרוב המטופלים האוטיסטים אובחנו קודם לכן בשוגג עם סכיזופרניה, הפרעה פסיכוטית, הפרעה דו-קוטבית, הפרעה דפרסיבית מז'ורית או הפרעות אישיות ; ראו 2015 Tsuyoshi ) . ישנה שורה של סיבות המובילות לכך שאוטיסטים מקבלים אבחנות פסיכיאטריות שגויות ( ראו ; 2018 . Au - Yeung et al Luciano et al . 2014 ; Van Schalkwyk et al . 2015 ; Tsuyoshi 2015 ) : הגורם העיקרי הוא חוסר היכרות מספקת של אנשי מקצוע עם האבחנה של אוטיזם . רבים מאנשי המקצוע אוחזים בדימוי שטחי של אוטיסטים כאדישים, מרוחקים, מבודדים וחסרי רגש, ואינם מודעים לכך שלאוטיסטים עשויים להיות פנוטיפים מגוונים, והם עשויים להיות רגישים או חסרי רגישות, סקרנים או נטולי סקרנות, מופנמים או מוחצנים וכן הלאה . בעיית תת-האבחון רווחת במיוחד לגבי נשים, שעשויות לגלות תכונות כמו התעניינות בבני אדם, רגישות ואמפתיה יתרה וקשרים חברתיים...
אל הספר