הפגם היסודי של תורת הרווחה כבר לפני יותר מרבע מאה עמד האייק בבהירות על החיסרון היסודי המובנה בגישה האורתודוקסית לניתוח מדיניות הרווחה . אם נבחן בעיון את ביקורתו של האייק — שלמרבה הצער נעלמה כמעט מעין כול — נוכל לקשר בין טיעונו העיקרי לבין רעיון היסוד של ספר זה . האייק מסביר שעל פי הגישה המקובלת לתורת הרווחה , האתגר בהנחה המרכזי הוא גילוי השימוש המיטבי במשאבים הזמינים , שבידינו כל הידע הדרוש בנוגע למערכת הנתונה של העדפות . מדובר בבעיה מתמטית או עיונית צרופה , וההנחות ואמצעים זמינים שמגדירות אותה מלכתחילה מבליעות בתוכן גם את הפתרון . הנחות אלו , לטענת האייק , הן הסיבה שגישה זו נידונה לכישלון מוחלט : " זאת . . . בהחלט לא הבעיה הכלכלית של החברה . . . וה ' נתונים ' לחישובים הכלכליים בנוגע לכלל החברה לעולם אינם ידועים — ולא יוכלו להיות ידועים — לשום מוח יחיד שיוכל להביא בחשבון את כל ההשלכות . . . ; ייחודה של בעיית הסדר הכלכלי ההגיוני נובע דווקא מכך שכל המידע הנדרש על התנאים שבהם יש לפעול , לעולם אינו מצוי בצורה מרוכזת או שלמה , אלא רק בצורת ידיעות חלקיות ולעיתים קרובות סותרות , בידי אנשים שו...
אל הספר