מרווח טעות מצומצם יותר , והם אינם יכולים להמתין זמן ממושך 1 לתוצאות . משום כך , הם נוטים לקבל החלטות שאנשים שהמעות מצויות בכיסם לא יקבלו . הרפורמטורים של שנות השישים הפגינו קוצר ראייה מובהק ביחס לעניין זה : הם נטו להניח כי עניים ושאינם - עניים מנסים למרב את הטוב בחייהם ) הנחה שאיתה אני מסכים ( ובה בעת הניחו כי אם נתונה חבילה זהה של תגמולים , ההחלטות שייראו הגיוניות למי שאינו עני , ייראו הגיוניות גם לעני . הם כשלו בהבנת העובדה שהתנהגויות " רציונליות " נוטות להיות שונות ברמות כלכליות שונות . בארצות הברית לובשת הנקודה הברורה הזו גם שכבה נוספת הקשורה לגזע . ההחלטות הרציונליות ) גם אם שגויות ( שעליהן נדבר הן אלו שמקבלים אנשים עניים — שרובם , מסתבר , שחורים . אלו שאינם - עניים ) רובם , מסתבר , לבנים ( קיבלו החלטות שונות וטובות יותר . הריבוד הגזעי הזה סביב השאלה הניב לעיתים מזומנות שתיקה של מבוכה . לכן , הבה ונסיר לרגע את המטען הגזעי המלווה את ההקשר האמריקני , ונציג את הנקודה תחילה על רקע טעון פחות מבחינה רגשית . דמיינו לרגע שהתבקשתם להסביר את ההתנהגות הלא רציונלית , לכאורה , של איכר במדינה מ...
אל הספר