אינה נחלת תוכניות ממשלתיות בלבד . למשל , תהליך גידול ילדים כופה על הורים לבחון את ההשלכות השונות של כל צעד שלהם . הנושא המורכב ביותר מבחינה מוסרית בעבורי הוא התמודדות עם אשמה . בשנות השישים והשבעים כל מי שניתח מדיניות חברתית והעז לומר שחברי קבוצה מעוטת יכולת מתנהגים בדרך שיש בה הרס עצמי הואשם מיד בחטא " האשמת הקורבן " . אפשר להיתקל במונח הזה גם היום . המונח היה תמיד סוג של ' מחשבה עצלה ' הנמנעת מהתמודדות עם נושאים מורכבים , אך הייתה בהאשמה זו גם מידה של אמת . אם לחזור לפורץ הצעיר שלי , נניח שאותו פורץ גדל במשפחה חד-הורית בשכונה ענייה בלב אחת הערים . הוא לא היה יכול ללכת בעקבות אביו הנעדר , ולכן אימץ לו כדגם לחיקוי את הזכר המתבגר הכריזמטי ביותר בשכונה שלו — האפשרות הרעה מבין כל האפשרויות . מצבו בבית הספר בכי רע , ואין לו סיכוי של ממש להשיג עבודה טובה . לפי הדרך הרגילה שבה אנחנו נוהגים לפרש אחריות מוסרית , אי אפשר לראות בו אשם באופן בלעדי בפריצה שביצע . ובכל זאת , אחד הדברים הגרועים ביותר שנוכל לעשות הוא לומר לו זאת . , מתעמק בנושא זה , ואני חושבחורבן תמריצי המעמדבספר 14, פרק . באופן כלל...
אל הספר