[ 37 ] נֵס לא היה אוהב את הביטוי "יריית פתיחה", משום שכבוגר בית מדרשו של גנדי דגל באי-אלימות . אבל הוא טרח להדגיש השכם והערב כי השכנוע הפנימי העמוק וההתפלספות בנושא חייבים להיות מלוּוים באקטיביזם נמרץ . ב- 1970 הוא עקד את עצמו אל סלע במפל האדיר מַרְדַלְסְפוֹסֵן כמחאה על התכנית להקים במקום סכר לשם ייצור חשמל . המשטרה הרחיקה אותו ואת שלוש מאות חבריו משם, ולבסוף הוקם הסכר במקום . אבל המאבק עשה את שלו וגרם לרבים לאמץ את הרעיון שלפיו יש להחליף את התפיסה האנתרופוצנטרית המקובלת, השׂמה את האדם במרכז ודואגת רק לטובתו, בראייה כוללת, אקוצנטרית, המעמידה את האדמה במרכז . האדמה והעולם הפיזי בכללותו הם אילמים ואינם יכולים להגן על עצמם, ומשום כך עלינו לעשות זאת למענם ולמעננו . טובת העולם הפיזי היא בסופו של דבר גם טובת האדם . שש שנים אחרי "המפץ הגדול" שחולל ספרה של קרסון, נֵס החל ללמד "אקולוגיה ופילוסופיה" באוניברסיטת אוסלו . ספריו על סמנטיקה ועל ההיסטוריה של הפילוסופיה כבר היו מושרשים היטב במוסדות ההשכלה של ארצו — עובדה שסייעה רבות בקידום הנושא החדש . נֵס הדגיש בתפיסתו כי לתנועה האקולוגית יש שני זרמים...
אל הספר