שלי", כך הוא נזכר, " . . . רק מתוך כוונה לחסל אותה" . אפילו למקס פְּלאנק, המדען המכובד ביותר באירופה באותם ימים, היו ספקות, והוא כתב לאיינשטיין : "כחבר מבוגר ממך אני מוכרח לייעץ לך נגד [ פירסום התיאוריה החדשה הזאת ] . . . לא תצליח, ואף אחד לא יאמין לך" . איינשטיין ידע שהוא צריך לשכנע את עמיתיו שהתיאוריה שלו לגיטימית, אבל יותר מכל, אולי, היה עליו להרגיע את חששותיו שלו . תורת הכבידה של ניוטון היתה אבן השתייה של החשיבה המדעית במשך מאות שנים . לא היה בה דבר על עיקום המרחב . אחד מאנשי סודו הקרובים ביותר, הפיזיקאי העיוני ההולנדי הֶנְדְריק לוֹרֶנְץ, שאיינשטיין ראה בו כמעט דמות אב, אפילו שמע מפיו כי "בעניין שאני עוסק בו עדיין יש קשיים גדולים ורבים כל כך עד שהביטחון העצמי שלי . . . מתנדנד" . איינשטיין עדיין היה צעיר למדי, וזכה להערכה מקצועית רק זמן לא רב לפני כן . מה שניסה לעשות עם G = T היה בבחינת עזות מצח נוראה . בעצם הוא אמר לעמיתיו שבדומה לתושבים של שטוּחלנדיה, הם עיוורים לעובדה שהם מתקיימים במסגרת של ממד גבוה יותר שאותו הם לא יכולים לראות . ועכשיו הוא בא וטען שגילה אותו . אין פלא שהיו ספקנ...
אל הספר