שאסור לשבח . התנהגות המצרים אינה ראויה לשבחים . בערב נתניהו אכן מופיע בטלוויזיה, מתאר בפרוטרוט את כל אירועי היממה האחרונה, את פעולות הצבא המצרי שחילץ את הנצורים בשגרירות, אבל לא משבח את המצרים . שמחתי . הדובר של נתניהו מתקשר מיד לאחר השידור : הצלחת ! הוא מחמיא לי . ברור שלא מגיעים שבחים . על מה יש כאן לשבח ? על אוזלת היד שגילו במשך כל כך הרבה שעות ? על זה שטנטאווי התעלם מכל הפניות שהיו אליו, כולל פנייה של הנשיא האמריקאי ? יש בי כעס גדול על אירועי הלילה בקהיר, כעס ואכזבה עמוקה מהתנהגות המצרים . אבל גם לא מעט כעס עלינו . על כל המוסדות הישראליים וקברניטי המדינה שההתנהלות שלהם במשך 30 שנות שלטון מובארק הביאה לתוצאה הקשה ההיא . אכלנו את פירות הבאושים שגידלנו במשך 30 שנה . היינו צריכים לנהוג אחרת . העוינות נגדנו התקבעה בתודעה המצרית ‑ ואנחנו לא עשינו דבר כדי להיאבק בה . ממשרד החוץ מודיעים לי שהוחלט שאני לא חוזר למצרים . ערערתי על ההחלטה, ביקשתי שיאריכו לי את המינוי בשנה וקיבלתי תשובה שלילית . הנימוק היה שבנציבות שירות המדינה לא מוכנים לאשר . חוששים מתקדים . אני חשבתי אחרת, כמובן . הייתי חייב...
אל הספר