כל דבר גדול התחיל כרעיון במוחו של מישהו, שהפך אותו למציאות . כל רעיון כזה עשוי לקדם את היזם ואף להביא תועלת לאנושות . אם כך, עד כמה צריך להתמיד ולרדוף אחר החלום נוכח כל הסיכויים והסיכונים, למרות החברה, השוק הזועף וכל היועצים ? מתי צריך לדעת להרפות ולהבין שזהו, אין יותר סיכוי להגשים את החזון ? בכך יעסוק הפרק הזה . ונפתח בסיפור קצר : ב- ,1982 במעבדה קטנה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מדען צעיר בחן סגסוגת המיועדת לבניית כלי תעופה קלים . הוא התבונן בתוצאות התצפית שלו וצבט את עצמו . "אין חיה כזאת", מלמל . אבל המיקרוסקופ לא טועה : התאבכות גלי הרנטגן הציגה על המרבד עשר נקודות של אור, והוא ראה מולו גביש בעל חמש צלעות . גביש שאינו מחזורי . גביש כזה לא קיים במציאות, וגם לא יכול להתקיים בה, כך לימדו אותו . גבישים חייבים להיות מסודרים בדפוס קבוע החוזר על עצמו . המדען, דן שכטמן שמו, היסס . הוא לא ידע אם לשתף את חבריו בתגלית המרעישה . אז עוד לא ידע שהיא עתידה לחולל שינוי בכל הידע הקיים והמוכח על מבנה החומר : חומר לא יכול להיות מורכב מגבישים בעלי חמש צלעות, חד וחלק . בסופו של דבר אזר המדען הצעיר אומץ וס...
אל הספר