ספריות, ספרים וקוראים 409 בפטרבורג, רק 18 נציגים יהודיים נטלו חלק בכנס . קירז'ניץ פירש את אדישות העסקנים של רוב הספריות להזמנה כהוכחה לחוסר עניינן בו, וחמור מכך, לחוסר הבנה של חשיבות המוסד ושל ערך טיפוחה של השכלה חוץ בית ספרית . רוב הנציגים היהודים שהגיעו לכנס לא באו מעודכנים בנתונים סטטיסטיים מפורטים, אבל לעצם השתתפותה של נציגות יהודית בכנס הייתה משמעות תקדימית . המסר הברור והמשותף לכלל באי הכנס היה נחיתות מצב הספריות ברוסיה של 1911 בהשוואה למצבן במערב אירופה ובארצות הברית . מתוך מודעות לצורך בשינוי התקבלה שורת החלטות שנגעו למישור האזורי והכלל ארצי, כמו חשיבות הקשר בין הספריות ובינן לבין מוסדות חינוך ותרבות אחרים ; הכרה במקצוע הספרנות כתחום אקדמי והכורח בהכשרה מקצועית מתאימה לעוסקים בו ; צורך בארגון פנימי ובעיקר ביצירת קטלוג מקיף של ספרים מומלצים בשיתוף כל מוסדות החינוך והתרבות ( לרבות אלה היהודיים ) ואנשי מדע ומורים, בהשקעה כספית לא מוגבלת . קטלוג כזה אמור היה למנוע בזבוז כספים על רכישת ספרות קלוקלת ולכוון את הספריות לחלק בצורה נכונה את הסוגות הספרותיות השונות . בנוגע לצורות ולתכנים ...
אל הספר