פרק ח מישי 402 והתקיימו אירועים כערבי קריאה, שירה ותיאטרון . במקצת הסניפים נפתחו ספריות ולידן חדרי עיון, שמשכו קוראים רבים . 249 הספרייה הגדולה ביותר הייתה כנראה בקוטנָה ( Kutno ) , פלך ורשה, ובה 1,175 ספרים, כחציים ביידיש, והיתר – בעברית, בפולנית וברוסית . לחדר העיון הגיעו בקביעות 15 כתבי עת – שישה ביידיש, שניים בעברית, ארבעה בפולנית ושלושה ברוסית . גם בספריות של סניפי האגודה בבויסק ( Bausk , או Bauska , פלך קורלנד ) ובפראגה ( ורשה ) היה רוב ( קטן ) לספרים ביידיש . 250 בשל יחסה החיובי של החברה לתרבות יידיש ולציבור העממי היא זכתה לסיקור נרחב בעיתונות היומית ביידיש . התפתחותה המהירה הביאה את עסקניה לפנות לכלל אגודות התרבות היהודיות בקיסרות בהצעה לשיתוף פעולה הדדי למען השגת מטרות משותפות . באפריל 1911 הכריזה החברה על פרס לספרות ילדים ביידיש . למרות העשייה הרבה, ואולי עקב חשש הרשויות מהגידול במספר סניפי החברה וקרבתה לחוגי הבונד, נסגרה החברה על כל סניפיה וספריותיה ביולי 1911 בתואנה שהם נוצלו לפעילות פוליטית . 251 ארגון תרבות גדול ועממי היה גם "'הזמיר' – אגודה לזמרה ולספרות עברית", שנוסד בו...
אל הספר