5. קייב: יידיש בסימן עלייה

ספריות, ספרים וקוראים 355 אורחותיה . 84 יהודי קייב סבלו מפוגרומים ומרדיפות, שהאחרונה בהן ( עד מלחמת העולם הראשונה ) הייתה משפט בייליס ( 1911 – 1913 ) . מבחינה פוליטית פעלו בקייב סוציאליסטים ומהפכנים, וכן חובבי ציון וציונים . על אף דימויה החופשי של הקהילה הצהירו % 94 מיהודי העיר שיידיש היא שפתם הראשונה ( בפלך קייב מדובר היה ב - % 17 . 99 ) , אבל במשאל בקרב סטודנטים יהודים ב - 1910 הצהירו % 70 מהם שלא דיברו או כמעט לא דיברו יידיש, ו - % 80 מהם חשבו ברוסית . 85 ב - 1887 התיישב בעיר שלום עליכם, והיא הונצחה ברבות מיצירותיו בכינוי "יהופיץ", העיר הגדולה והתוססת החסומה בפני יהודי תחום המושב . בעשור הראשון של המאה העשרים התגוררו בה נחמן מייזל, דוד ברגלסון ודער נסתּר, ונעשו ניסיונות להוציא בה עיתונים וכתבי עת ביידיש . ספרייה עברית קטנה ששימשה מקום התכנסות לחובבי ציון והשפה העברית נוסדה בקייב ב - 1885 . ברבות הימים הייתה ספרייה זו גרעין לספרייה הגדולה של חברת מפיצי השכלה, שנפתחה בשנת 1906 . בשנה הראשונה לקיומה ביקרו בה 1,806 איש . ב - 1910 עלה מספרם ל - 8,877 . 86 מבחינת הלשונות היהודיות והתוכן ה...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי