פרק ח מישי 332 עצמם לא הייתה דעה ברורה, מגובשת ומוסכמת בשאלת אופני העברת מסריהם להמון . זאת ועוד, האוכלוסייה היהודית ברוסיה הייתה תדיר תחת עינו הפקוחה והחשדנית של השלטון ( עם הקלת מה אחרי 1905 ) . אף על פי כן התפתחה בימי אלכסנדר השני מערכת חינוך יהודית שהשלטונות הכירו בה, ולצידה יוזמות חינוך חוץ בית ספריות, שבהן תפסו הספריות מקום מרכזי אם כי קטן באופן יחסי לציבור שמנה כחמישה מיליון איש . התארגנויות אקראיות של משוגעים לדבר כא' ליטוואק וחבריו מחד גיסא, ומודעות – מאוחרת אומנם – לנושא מצד חברת מפיצי השכלה מאידך גיסא, מלמדות על תהליך איטי אבל עקיב של ריבוי ופיתוח ספריות ציבוריות יהודיות על אף הקושי הקבוע ברישויָן ובתפעולן, ומחלוקות פנימיות בחברה היהודית על עצם קיומן . 4 בשנת 1902 אמד אברהם קוטיק את מספר הספריות הציבוריות היהודיות ( המורשות ) 5 רק קומץ מהספריות הללו פרסמו נתונים סטטיסטיים על תפקודן ועל ברוסיה בכ - 50 . ציבור הקוראים שפקד אותן . קוטיק עצמו ועוד כמה סוקרים ביקרו בכמה ספריות ופרסמו נתונים כלליים שאספו בדומה לאלו שנזכרו בפרק הראשון . נושא הספריות היהודיות, חשיבותן, ייסודן, פיתוח...
אל הספר