מבוא 24 עם ההגירה הפנימית מן הפריפריה החקלאית אל הערים . 21 רוב האוכלוסייה הרוסית הוגדרה כפרית, המתפרנסת בעיקר מעבודת אדמה . בשנת 1897 עמד חלקם של יודעי הקריאה בערי רוסיה ה א י ר ו פ י ת על % 58 בממוצע ( % 64 מהגברים ו - % 42 מהנשים ) , 22 ואילו בכפרים, על % 26 ( % 35 מהגברים ו - % 13 מהנשים ) . היחס לספר ברוסיה של תחילת המאה התשע עשרה נגזר בראש ובראשונה מן ההבחנה בין עירוניים מלומדים ואמידים לבין הפועלים והכפריים, שהיו חסרי השכלה, דלי אמצעים כספיים, זמן פנוי ואף תנאים פיזיים, כמקום וכתאורה הראויים למותרות כקריאה . במהלך המאה, ובעיקר למן הרפורמות שהנהיג הצאר אלכסנדר השני, חלו שינויים בעלי משמעות בהרגלי הקריאה של ה"עם" הלא מלומד מזה, וביחסם של חוגים בקרב האינטליגנציה העירונית כלפיו מזה . היכולת לקרוא נעשתה חיונית כדי להתפרנס ממגוון עיסוקים, בעיקר בעיר, אבל גם בצבא, במוסדות הדת ואפילו בחיי הכפר . מספר בתי הספר הכפריים והלומדים בהם גדל בהתמדה . כמו כן התרבו תכנים מודפסים ממקורות שונים והתפתחה עיתונות שכללה שלל ידיעות ופרשנויות מקרוב ומרחוק . כל אלה הגבירו את חשיבות הקריאה בקרב הכפריים, שה...
אל הספר