פרק שב יעי 204 הצהרתו הפוליטית הפומבית הראשונה של ר' יואל הייתה בדרשתו בשבת פרשת בראשית בבית המדרש 'קהל יראים וחסידים' בבתי אונגרין בנוכחות קהל רב . אף שהתבקש להימנע מהצהרות בוטות, לא התאפק ותקף בחריפות את הציונות, את הרבנות הראשית ואת משנתו של הרב קוק שעמד בראשה בעת הקמתה : הגם שרבים בקשוני והזהירנו שלא אדבר בגלוי נגד הציונות שזה סכנת נפשות . . . אולם באמת בארץ ישראל בעת שחוטאים שמה הקב"ה גונז את קדושת הארץ, שלא יפגם מעוונותיהם, ובמקום קדושת ארץ ישראל נתחלף שם לרצועה אחרת שאינה מארץ ישראל . . . לפי זה נמצינו למדים שכל המקומות וכל הבנינים שבנו והקימו הציונים בא"י ( = בארץ ישראל ) . . . בסוף דבר יתבטלו כליל מהעולם . . . וכל אלו הבנינים לא ישאר להם שם ושארית וישרפו כולם . 38 התעלמותו של ר' יואל מבקשת המארחים גררה גינויים וביקורת אפילו מצד מקורביו, אולם למרות התגובות הקשות הוא המשיך בהצהרותיו האנטי ציוניות בהזדמנויות שונות שנקרו לפניו . בין השאר טען ר' יואל בלהט כי לא ייתכן שתקום מדינה יהודית משום שהאל עצמו לא יאפשר זאת ותקף את בחורי הישיבות 39 שהתגייסו לפעולות המחתרות . תקופה קצרה לאחר ה...
אל הספר