תקופת סאטמר 149 הוא פעל למען שיפוצם של המקווה ושל העירוב, שהיו בנויים על פי עקרונות הפסיקה האשכנזית ולא על פי מנהגי החסידים . מספר משגיחים מונו כדי לפקח על כשרותן של המאפיות, על הפקת החלב ומוצריו ועל בתי החרושת שייצרו מוצרי מזון כשרים . 37 כדרכו במקומות אחרים הפנה ר' יואל תשומת לב רבה לנושא הבשר הכשר . כדי לאפשר פיקוח הדוק על כך הוא ציווה שכל האטליזים ירוכזו במתחם הסמוך לבית הכנסת המרכזי . הוא נימק את צעדו בכך שבסאטמר לא נהג איסור שחיטת חוץ, ואפשר היה למכור בשר שנשחט שלא על ידי שוחטי הקהילה ובלבד ששולמו מיסי השחיטה . בעקבות הוראתו זו הוא נקלע לעימות עם הקצבים, שראו במהלך זה פגיעה בתחרות שביניהם, וכדי לאלצם לציית לו אף איים עליהם בהסרת הכשרות . במקצת קהילות ישראל שימשו הקצבים, שהיו בדרך כלל גברים חסונים, כזרוע הביצועית החשאית של הקהילה ופעלו באלימות נגד מי שהמרו חזור ושוב את הוראותיו של בית הדין או של רב העיר . החלטתו של ר' יואל להתעמת עם הקצבים שבעירו העידה אפוא הן על נחישותו וביטחונו העצמי והן על נאמנותם של חסידיו, שהיו נכונים לבצע את המשימות שהטיל עליהם ללא היסוס . 38 אחד מסעיפי ההסכ...
אל הספר