פרק שני 108 ואולם גם ההבדלים הכלליים שמנתה בבלי לא זכו לדי תשומת לב בתהליך קליטת העלייה . רוזין מציינת שאומנם לעולים במחנות סופקו די קלוריות, אך המזון לא הותאם לטעמן של העדות . 178 בשנת 1949 בכתבה ב"אשמורת" הוצגה הבעיה וצוין ששבעים אחוזים מיושבי המחנות באו מארצות שאינן דוברות יידיש, בעוד צוות הקולטים מורכב מאנשים שאינם יודעים את שפת העולים ואינם מבינים את מנהגיהם, "אינם מסוגלים אפילו לבשל את המזון המתאים להם . כך שרבים מתושבי המחנות רעבים ממש", שכן אינם רגילים לאכול דגים בסוכר, "כפי שמבשלים בפולין ובמקומות אחרים" . 179 החוקרת והעובדת הסוציאלית הד"ר מרגרט פינר טורנובסקי הכירה בהכרח להתערב ולשנות את חיי העולים מתימן, אך גם ביקשה שהקולטים יתוודעו לאורח חייהם בארץ מוצאם, יפעלו בזהירות ויימנעו מיהירות . מאחר שלתימנים ממילא נפתחו מחנות עולים נפרדים, מדוע אי-אפשר למשל להכין להם אוכל שהם מורגלים בו, ולהעשירו בעצת הרופאים ? 180 מנהיג תנועת המושבים יעקב אורי תיאר את העולים ממרוקו הבֶּרברית במעברת מאסמיה וכתב על המדריכה המסורה, המנסה להרגיל את העולים החדשים לתפריט המקומי : לא קלה ולא פשוטה מלאכה ...
אל הספר