| 283 מתלתו של נשיא של יושב ראש המטות המשולבים גנרל דייוויד ג'ונס, סיפר לי על עוד חשש שהיה כרוך במיקוש ובסגר . הפנטגון חשש שבתגובה איראן תמקש את מצרי הורמוז, ותחסום את הנתיב הימי החשוב הזה לכל 104 תנועה ימית : נפט, סחורות וגם תנועה של כוחות הצי האמריקאי . לא חשבתי אז — ואיני חושב כך גם היום — שתרחישי יום הדין הללו היו סבירים . הפגנת כוח היתה יכולה להבהיר לסובייטים שזכותנו להחזיר את הדיפלומטים שלנו . ומיקוש היה עשוי למנוע עימות . אבל חילוקי הדעות היו חריפים, והאופציות היו קשות מאוד . ממקום שביו בטהרן תמך ליינגן בסנקציות ובמשא ומתן, אף כי לאחר זמן אמר שהיתה הצדקה לשימוש בכוח בימים הראשונים כתגובה מיידית לאקט של מלחמה . עם זאת, הוא חשב שכוח עלול להתגלות כמדרון חלקלק . אף על פי שלא העז לומר דברים ברוח זו כאשר היה כלוא בפועל במשרד החוץ בטהרן, לימים הוא סיפר שהיצרים בטהרן התלהטו ונראה שהסטודנטים המיליטנטים היו מגיבים בהתעללות ואולי אפילו בהוצאה להורג של בני ערובה, בדיוק כפי שקרטר חשש . יתר על כן, הוא אמר, "בהתמודדות עם טרוריסטים 105 כוח צבאי הוא אופציה מסובכת מאוד ולרוב לא מצליחה" . כשהמשבר ...
אל הספר