| 239 קוות של הורסט בפעם החמישית, מלווה בג'מה, המפיקה שלנו, ג'יימס, הדוקטורנט האחרון של ליזה, וכן לאה, גרמנייה בוגרת לימודי משפטים שעבדה כעוזרת שלי . הורסט קיבל את פנינו בחמימות . הכלב, ריח הלחות והעובש, האש המבוערת, המטבח, התה — הכול היה כתמיד, פרט לכך שז'קלין לא היתה עוד . והיה עוד שינוי . הפעם היתה עוגה שנאפתה בבית . בביקור הזה המוקד היה אחר — שיחה על אודות הניירת של שרלוטה ; אלפי דפים של מכתבים ויומנים וזיכרונות שהתמצאותי בהם הלכה והעמיקה . ג'יימס, לאה ואני, יחד עם עוד שלושה סטודנטים למשפטים, בילינו שנה במעבר על החומרים ובעיכול התכנים . היה לנו ציר זמן בסיסי — הדבר הראשון שאני עושה בכל תיק שאני עובד עליו הוא להכין ציר זמן מפורט — כך שידענו מה יש שם, וגם ידענו מה הפערים במסמכים ובהבנתנו . בפעם הראשונה שרלוטה היתה במרכז . הגעתי לכלל הבנה שההגנה של הורסט על אוטו שאבה את השראתה במידה רבה לא מרגשותיו כלפי אביו, אלא מאהבתו לאמו . במהלך הביקורים הראשונים המוקד היה תמיד אוטו, אך כעת היינו מעוניינים באישיות רבת עוצמה ונחושה, מישהי ש"תמיד הצליחה" במה שרצתה, כפי שהורסט ניסח זאת . הוא דיבר בחו...
אל הספר