,1973 הדרך למלחמה | 20 להפנות את הזרקור תחילה אל המנהיג שחולל את השינוי — נשיא מצרים, אנואר סאדאת . האתגר של סאדאת כשנבחר אנואר סאדאת לנשיא מצרים, לאחר מותו של נאצר בספטמבר 1970 , איש לא ראה בו את יורשו, אלא ממלא מקום זמני בלבד . יתרונו היה בחולשתו . לא היו ציפיות שיוכל להגיע, לא במוקדם ולא במאוחר, למעמדו של קודמו כאחד מבכירי מנהיגי מדינות העולם השלישי, כבכיר מנהיגי העולם הערבי וכדמות הנערצת על ההמונים . איש גם לא העריך שסאדאת יצליח להתמודד עם בעיות הפנים הקשות של מצרים, לא כל שכן עם הירושה של תוצאות מלחמת ששת הימים — הצורך הלאומי בהחזרת סיני לריבונות מצרית, משימה שנאצר נכשל בהשגתה גם בדרך מדינית וגם בשימוש בכוח . רק כחודש קודם למותו השלים נאצר עם כישלון ניסיונו הצבאי כשחתם על הסכם הפסקת האש בתעלה . ההסכם שם קץ למלחמת ההתשה שנקט, כדי להוביל את המעצמות לכפות על ישראל הסדר שבמסגרתו תיסוג מסיני . סאדאת, יורשו של נאצר, לא נתפס כמנהיג צבא למלחמה ולא כאישיות שתוכל להניע מהלכים שיכפו על ישראל הסדר שאינה רוצה בו . כאדם נטול כמעט כל כוח פוליטי נראה היה שימלא את תפקיד הנשיא עד שהמערכת הפוליטית ה...
אל הספר