לקראת רב - תרבותיות בישראל : היבטים מרחביים 163 צבע עורם מעלים שאלה חשובה : האם ניתן לראות בגילויי גזענות אלו תופעה חולפת שבעקבותיה תתאפשר הכלה שווה ומלאה שלהם בחברה בישראל ? אם המענה לשאלה זו שלילי, כלומר יוצאי אתיופיה ימשיכו להיות חשופים לגילויי גזענות שונים, אפשר שבעתיד תתפתח זהות קהילתית מובחנת של יוצאי אתיופיה שחלקה יתבסס על החוויות המשותפות שלהם בחברה הישראלית, כלומר, חוויות של הוצאה והדרה חברתיות על בסיס "גזעי" . במקרה זה הקהילה האתיופית לא תסתפק בזכויות פוליאתניות, אלא בדומה לקבוצות מיעוט אחרות בישראל, תתבע גם זכויות קיבוציות אחרות : זכויות לממשל עצמי וזכויות ייצוגיות . * * * התביעה של קבוצות מיעוט להכרה בצורך שלהן להתקיים במרחבים ציבוריים נפרדים אינה ממצה את האפשרויות הטמונות בעמדה הרב – תרבותית המוצגת כאן . נדמה שלפרשנות הפוליצנטרית של הרב – תרבותיות חשיבות רבה בהקשר זה . הבה נבחן טענה זו באופן מפורט . כאשר אנו מניחים את רצונן של קבוצות לאומיות שונות — הפועלות במסגרת מדינית משותפת — לטפח ולשמר את ייחודן התרבותי ולהנחילו לילדיהן, רצון זה אינו שולל את הצורך בחשיפה הדדית של הקבו...
אל הספר