לאקאן ודורה

מרקו מאואס 54 משמאל נמצאת y x , מראה קעורה . באמצע Aהארמ , שטוחה . Sלעמ , הסובייקט, ניתן להבחין בעין המתבוננת באשליית הפרחים שבתוך האגרטל . המראה הקעורה יוצרת תמונה ממשית של האגרטל שנמצא ב – C , נסתר מן העין . התמונה הממשית משתקפת במראה Aהחוטשה , והעין רואה אותה ב – ) i' ( a . הפרחים הממשיים, a , משתקפים גם הם Aהארמב , כך שהעין רואה את הפרחים בתוך האגרטל . הניסוי הזה הוא שיפור להדגמת שלב המראה כפי שניסח אותו לאקאן ב – ,1936 ולאחר מכן ב – 1949 . מהו שלב המראה ? מדובר בתקופה בחייו של "הגור האנושי" . בגיל 6 - 18 חודשים בני אדם מכירים את דמותם במראה, ויתרה מזאת, הם עושים זאת בצהלה רבה . לא משום שהם "מכירים את עצמם", אלא משום שזה הרגע שה"אני" מכונן על ידי דמותו של ה"אחר", זה שמופיע גם "שם", במראה, וגם בזולת . הגוף המקוטע של הילד מוצא את אחדותו במראה . יש לכך השלכות מרחיקות לכת . ראשית כול, ההבדלה בין המישור הדמיוני, המישור של דמות האני ושל האני הנבנה על ידי הדמות : a a' , לבין המישור הסמלי, המישור של המילה, של הלא – מודע, שמגיע אל הסובייקט כאשר הוא מצליח לחצות את המישור הדמיוני : AS : a a' ...  אל הספר