עמירה ערן 130 בתרגומיו של אבו בשר מתא ובפירושיהם של אִבְּן סִינַא ואִבְּן רֻשְׁדּלפרק השישי ב'פואטיקה', היבט שטרם נדון לעומקו בספרות המחקר הענפה שהוקדשה למונח 'אעתקאד' . העניין בנושא זה נעוץ בכך שב'פואטיקה' אריסטו דן ביצירה 1 ואילו האמונה השכליתאומנותית המתארת בכישרון החיקוי מציאות מומצאת, ( 'אעתקאד' ) אצל הרמב"ם, נציגה הנאמן של השכלתנות האריסטוטלית, נתפסת 2 פעולה שכפסעכפעילות תודעתית המתארת באופן האמין ביותר את המציאות . בינה לבין ודאות . מאמר זה מצומצם לשורות הספורות ש'אעתקאד' מוגדר בהן בשני המקורות . תחילה אצביע על הדמיון בניסוח בין הגדרת האמונה 'אעתקאד' במורה נבוכים, חלק א, פרק נ, לבין הגדרת המחשבה ( ביוונית : 'דיאנויה' ) , 'אעתקאד', כאחד מיסודות הטרגדיה בתרגום לערבית של הפרק השישי ב'פואטיקה' לאריסטו . אחר כך אבחן את פרשנותם של אבן סינא ואבן רשד ל'פואטיקה' בהקשר זה . 2 . 1 רקע בבואנו לדון ביחסים הטקסטואליים שבין ה'פואטיקה' לתאולוגיה הלוגית יש לזכור שאין מדובר בנוסח ה'פואטיקה' המוכר לנו היום . נוסף על כך, הקשיים בתרגום ה'פואטיקה' מיוונית לסורית ומסורית לערבית הביאו לכך שהנוסח ששימש ...
אל הספר