יהדות ואנתרופוסופיה 922 לאפשר לאדם חופש בחירה . תפיסה כזאת של הגבלת שליטתו של אלוהים 67 שלפיה פינה הבורא מקום כדיעומדת ביסוד תורת הצמצום הקבלית, לאפשר מרחב וחופש לברואיו . אם כן, בניגוד לעמדת שטיינר, ממקורות יהודיים עולה שעקרון כל יכולתו של אלוהים ( שלטונו המוחלט ) אינו סותר 68 את עקרון החופש . ב . שטיינר טוען שאם מניחים שייעודו הדתי של האדם הוא חיקוי מידותיו של אלוהים, הרי נגזר עליו לחיות בתסכול נצחי, כי אין הוא כל יכול כאלוהים ( "בכל רגע בחייו יהיה האדם מודע לתהום זו" ( שטיינר, שם, עמ' 17 ) . לכן, בהנחה שהאלוהות היא כל אוהבת, לא ייתכן שהאלוהות היא גם כל יכולה וכל יודעת, משום שאלוהות שהיא כל אוהבת לא הייתה מאפשרת לאדם תסכול נצחי שכזה . כן טוען שטיינר, שיכולת וידיעה ניתנות להעצמה, ולכן מובלט בהן הפער בין האדם לאלוהים, אם אכן היה אלוהים כל יכול ויודע כול, ולעומתן האהבה היא מועצמת כפי שהיא, ולכן לא מובלט בה הפער בין אלוהים לבין האדם, המבקש להידמות לאלוהיו . ג . לפיכך, מסכם שטיינר, "התכונה המקפת כול של האלוהות אינה כל יכולת ואף לא ידיעת כול, אלא היא אהבה — תכונה של יה ל תיתכן כל העצמה " (...
אל הספר