ד. האם יש בעמדותיו של שטיינר על היהודים משום שיקול דעת?

יהדות ואנתרופוסופיה 732 שעברו מאז הופעת הנצרות ? שיקול דעת כזה נעדר ממשנתו . אילו, למשל, היה שטיינר מציין לזכות היהודים ( כפי שציינתי בפרק הקודם ) , את תרומתם לתרבות ספרד בימי-הביניים, לפילוסופיה בימי-הביניים ובתקופת הרנסנס, לפילוסופיה בעת החדשה ולמדעים המודרניים, אפשר היה לגלות סובלנות רבה יותר לביקורתו . אך כל שנמצא בכתבי שטיינר הוא היגדים על חוסר הרלוונטיות של היהודים וחוסר הפרודוקטיביות שלהם עבור הציוויליזציה המערבית ; על כך "שאידיאל שנלקח מן העת העתיקה, האפרורית, ונטיעתו במודרנה — אידיאל זה הופך לבלתי-שימושי לגמרי" ( שטיינר, הומונקולוס להמרלינג, עמ' 152 , וראו לעיל, עמ' 596 ) . היה עלינו לצפות משטיינר שיחיל גם על היהודים את תוכן הרצאותיו על "שליחותן של רוחות העמים" . למשל בקטע זה : כשאנו מתבוננים בגורלה של העצמיוּת המאוחדת שלנו, אנו נוכחים לראות ש נו נוטלים חלק ל רק הי טים החיו יים, ו ולי ם השליליים של כל ה זעים והעמים ; ל ש ישותנו העמוקה יותר נו ם מק לים ת ין-סוף ה רכות של כל ה זעים והעמים, מעצם הסיבה שאנו מתגשמים בגזעים שונים בתקופות שונות ( שטיינר, שליחותן של רוחות העמים, עמ' 8...  אל הספר