השלכות ט יפוליו ת 115 המטופל, אם יוסיף דעת, ידמה לאותה דמות מסרט מצויר שמתחילה לצנוח רק כאשר היא מביטה מטה ורואה שהיא הולכת על אוויר . הוא לא יוכל עוד להיאחז בהגנות הישנות, בעיוורון, יצנח ויתפרק לרסיסים בטרם יוכל להיבנות מחדש . זהו בעיניי המקור להתנגדות שיגלו מטופלים כאלו בטיפול, בעודם ממשיכים להציג לעצמם ולמטפל את תסריט האשליות שכתבו הוריהם על חייהם ושאותו הפנימו . התהום שהדמות-מטופל נופלת אליה היא היעדר ייצוגים של אובייקטים פנימיים טובים להישען עליהם ברגעים קשים, כך האדמה נפערת מתחת לרגליים ומתרחשת התפרקות . 19 כפי שוויניקוט ( 2009 / 1974 ) תיאר אותו מדובר ב'פחד מהתמוטטות' במאמר הנושא שם זה : "כישלון בארגון הגנה [ אשר מוביל ל ] התמוטטות בכינון יחידת העצמי . . . התמוטטות של ארגון-האני" ( עמ' 293 ) . ויניקוט תיאר את הפחד מפני כמה סוגי חרדות שהוא מכנה "ייסורים פרימיטיביים" בנימוק ש"חרדה אינה מילה חזקה דיה" עבורם ( שם, עמ' 294 ) . בין ייסורים אלו הוא מונה חזרה למצב של אי-אינטגרציה, נפילה אין-סופית, אובדן תחושת הממשי ועוד . אליבא דוויניקוט, ההתמוטטות הזו התרחשה בעבר, היא הכשל ההורי 'להחזי...
אל הספר