18 א תי ק ה א ח ר י א ו ש ו ו י ץ אמרי, עליה לחרוג אל עולם טבעי ואנושי רחב יותר שמעֵבר, שעמו יכול היחיד לתקשר ושדרכו ביכולתו לבנות את עצמיותו . והיעדר קיצוני זה של חריגה משמעו אובדן והתמעטות עצמית קיצונית . בהיעדר יכולת, או כל אחיזה בחוויית החריגה אל האחרים והעולם, מאבד האסיר את ליבתה של אנושיותו . הוא אינו עוד אדם במלוא מובן המילה . הוא איבד את הפרסונה שלו, את העצמי ואת אפשרות הביטוי העצמי המקורי, העומדת ביסוד האפשרות של היהפכות לאישיות מוסרית . קיומו מוגבל עתה לתנאי אפשרותו, הגוף, האנוכיות, והפעולה הפונקציונלית . אמרי נותר "אני" במובן של היותו גוף המתַפקד, פועל ומגיב למען הישרדותו, אך הוא אינו עוד חש, או מסוגל לקיים, או להאמין באפשרותו או במשמעותו, של מובן מקורי של מימוש עצמי וקיום אישי ייחודי, עניין הדורש חריגה אל אחרים ואופני קיום ומשמוע משותפים . בהיעדר האפשרות של תקשורת גבוהה, אובדת אפשרותם של יחסי כינון ותלות הדדיים, ועם היעלמה חווה המסַפר את אובדנו המוחלט של ה"עצמי" . הדבר מתבטא באופן הברור ביותר בהיעלמותה של חוויית המשמעות מהמפגש עם היפָה שביצירות האמנות . תכונה זו של משמעות א...
אל הספר