ליפז שמוע-ניר, איירין רזפורקר-אפפלד וז׳נט כהן [ 244 ] הן בערוצים המסורתיים והן בערוצים האלטרנטיביים ( בעיקר, ניו-מדיה ) ? כיצד התמודדו החרדים עם המגפה ועם היחס שקיבלו מהציבור הכללי-חילוני ? כיצד התייחסו החרדים לחוקים ולתקנות הקורונה ( מטעם משרד הבריאות ) , ואיך תפסו את הסקירה בתקשורת הכללית ביחס לנושא זה ? כיצד תפסו החרדים את התנהגות הנהגת הציבור החרדי והתנהגות הציבור, כולל הזרמים הקיצוניים ? אף כי מגפת הקורונה ( 19 - Covid ) היא אירוע אפידמיולוגי אוניברסאלי, שאמור להיות ״עיוור״ לצבעים תרבותיים ומעמדיים, נמצאו בספרות קשרים בין מאפיינים אפידמיולוגיים להיבטים סוציולוגיים ותיאולוגיים, שהדגישו שהאופן שבו קהילות, בפרט דתיות, מתמודדות עם מגפות ומחלות מושפע הן מיחסי הגומלין בין הקהילה לידע המקצועי-רפואי והן מהמערכת התרבותית-קהילתית ( 2001 Harrison et al . , 2001 ; Trostle, 2005 ; Weiss, ) . בהתאם לכך, ראוי לבחון את השפעתו החברתית של אירוע הקורונה על הציבור החרדי בישראל, ציבור הידוע כשמרני ועמיד בפני תהליכי שינוי ( פרידמן, 99 ; קפלן, 2007 ; שלהב, 997 ) . בתוך כך, לא מן הנמנע לתהות אם וכיצד איר...
אל הספר