מגמות של ישראליזציה בתנועה הרפורמית: טיפולוגיה של התמקמות בצל הדרה ומאבק להכרה ציבורית

702מגמות של ישראליזציה בתנועה הרפורמית המדינה ובין קהילה הנתמכת על ידי מקור עצמאי, ומתחדד הצורך בהכרת הממסד בפעילות הקהילה כדי לצבור הון פוליטי וטובין ציבוריים ( Louër 2008 ; Wuthnow 1998 b ) . סביר כי צורך זה מתגלע בייחוד במדינה שקיים בה מונופול על השוק הדתי, כמו בישראל . ראשית, אפתח בדיון על מקומן של קהילות דתיות בנות זמננו ועל התמורות שחלות בהן בשנים האחרונות . בפוסט-מודרנה הפרט ממוקם במרכז והקהילה נתפסת לא אחת כאכסנייה של אפשרויות קח-תן . על רקע זה פועלות הקהילות הרפורמיות בכוונה למקם את עצמן כזירות דתיות-ליברליות המספקות מענה למגוון צרכי זהות משתנים . לאחר מכן, אבחן האם התאוריה תקפה מול המציאות, דרך איתור של צירי פעולתה של התנועה שמבקשת להיטמע בחברה הישראלית ולשווק את עצמה כאפשרות יהודית דתית ראויה . במסגרת זו אזהה דגם חדש לפיתוח קהילתי, שינויים ליטורגיים טקסיים וטקסטואליים ושיתופי פעולה עם קבוצות המתמודדות גם הן עם הדרה ועם אפליה מוסדית . תמורות בקהילות דתיות בנות זמננו סוציולוגים, אנתרופולוגים והיסטוריונים רואים בקהילה סוכנות חברתית ( social agency ) המאפשרת ביטוי לזהות הדתית של...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב