103 ׳חכמי ישראל׳ ושאלת שוליות הרפורמים בחברה בישראל על יסוד זה הבהיר מהו השינוי הראוי בסדר היום היהודי שיש להנהיג בישראל בהתייחסות לתופעת ההשתלבות ונישואי תערובת : ג . אין הקיבוץ היהודי בישראל דומה לקיבוץ יהודי בגולה . אין אנו פה מיעוט הנתון ללחץ של תרבות זרה, ואין פה חשש של התבוללות של יהודים בקרב לא-יהודים, כזו הקיימת בכמה ארצות רווחה וחופש, אלא להיפך : יש כאן אפשרויות ונטיות של התבוללות קלה של לא-יהודים בתוך העם היהודי, בייחוד משפחות של יוצאי נישואי תערובת העולות לארץ . בעוד שנישואי תערובת בחו"ל הם אחד הגורמים המכריעים בהתבוללות גמורה ויציאה מכלל היהדות, הרי נישואי תערובת הבאים הנה [ . . . ] מביאים למעשה לידי התמזגות גמורה עם העם היהודי . 7 חשוב לשים לב כי בסעיף זה מוטמעות שתי הבחנות שקשורות זו בזו : ראיית חיי מיעוט יהודי בתפוצה כנושאים סכנה קיומית מובנית להתבוללות ; ובד בבד ראיית קיומו של רוב יהודי בארץ ישראל כתרופה לסכנת ההתבוללות . תפיסה כפולה זו באה לידי ביטוי אף במקומות אחרים . דוגמה בולטת אפשר למצוא בעיצומה של פרשת 'מיהו יהודי ? ' בנאומו של בן-גוריון בכנסת ( 3 בדצמבר 1958 ) בע...
אל הספר