פרשת ויגש | 79 יותר, הלוחצים על המחיר כלפי מטה . רק שוק תחרותי יוצר 'עודף צרכן' לעשירים . בשוק מונופוליסטי, היצרן, או הספק, מווסתים את הכמויות, ובידם לשחרר כמויות התחלתיות במחירים גבוהים יותר ממחיר השוק הסופי שייקבע בהמשך, למוכרן לבעלי היכולת, וכך להגדיל את הכנסותיהם, תוך מיצוי עודף הצרכן לטובתם . מהלך זה קרוי בשם 'אפליית מחירים' . ברמה המקרו-כלכלית, רשימת 17 השלבים שזוהו בפרק הקודם, מלמדת כי יוסף נערך בשנות השבע להפעלת מדיניות נגד-המגמה, לקראת בוא שנות הרעב . תחת פיקוח ממשלתי נאגרו ואוחסנו כמויות יבול עודפות, שלאחר מכן הועברו באופן מאורגן לתושבים למטרות צריכה והשקעה, תוך הטלת מס כלשהו, בידי השלטונות . אם נכון התחשיב שערכנו בפרק הקודם, לפיו אפשרה כל שנת שבע גדול רמת חיים של שני שליש בשנת רעב עתידית, הצליח הממשל למנוע גלישה למיתון עמוק, באמצעות התערבות ממשלתית . נבחן מדיניות זו במונחים של שני מודלים חלופיים בתיאוריה המקרו-כלכלית : המודל הקיינסיאני והמודל המונטריסטי . המודל הקיינסיאני מדגיש במיוחד את השפעות השוק הריאלי, הוא שוק המוצרים והשירותים, בעוד המודל המונטריסטי מפנה את עיקר תשומת ...
אל הספר