24 | ספר בראשית ( ילקוט שמעוני נח, סימן נד ) כה מתפעל מנתוני התיבה, עד שהוא מפליג בשבח תכנונה כמודל לדורות : " . . . למדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה ספינה שתהא עומדת בלמן [ = בנמל ] יעשה רחבה אחד מששה בארכה, וגבהה אחד מעשרה בארכה" . במבט מסכם, אבני הדרך המרכזיות בהתפתחות התעשייתית והתרבותית הקדומה של האדם המצוינות בתורה, הן יבשתיות מובהקות . נניח בצד את השאלה כיצד זה לא נמחק בימי המבול כל הידע הטכנולוגי שנאגר עד אותה שעה, בעוד נושאיו נמחו עם כל היקום, וכיצד הועבר לדורות הבאים, ונקשה שנית : מניין שאב נח את הידע הנדרש לתכנון והפעלת הקומפלקס הצף שבנה, שהתנשא לגובה בניין בן 4 קומות ויותר ? אין בידינו תשובה מוסמכת לתהייה זו, אולם ארכיאולוגים והיסטוריונים מצאו שמידע טכנולוגי ותרבותי זרם דרך קבע בין שכבות היסטוריות של אוכלוסיות ואזורי התיישבות שונים בעולם העתיק . בהקדמתו לספרו על אודות שורשי התרבות היוונית העתיקה, טוען Haarman שביוון הקדומה הועבר מידע טכנולוגי בין תרבויות על אודות בניית ספינות ( ! ) כמו גם על טיפול מטלורגי במתכות ( תובל קין, לעיל ) , חקלאות יין ( נח, להלן ) , וארכיטקטורה ( קין, ל...
אל הספר