התירוץ הזה מחייב הסבר נוסף, גם בהבנת הקלקול וגם בהבנת התיקון . האם מדובר במישור מעשי או הלכתי-מוסרי . האם מה שהופך את הקריעה לתיקון הוא העובדה שהאדם מפיק תועלת מן הקריעה, או שזו 10 מצווה ולכן מתבטל האיסור על ההשחתה ? יש מספר אפשרויות להסביר מדוע הקורע קריעה של מצווה נחשב מתקן . א . מכיוון שיש מצווה לקרוע, מעשה הקריעה שבפני עצמו הוא קלקול הבגד, הופך למעשה של תיקון, 11 בכך שהוא קיום מצווה . ב . הקריעה עצמה יש בה תועלת לאדם האבל בכך 12 שהוא מבטא את צערו ומשככו במידה מסוימת . ג . כשאדם חייב לנהוג אבלות, לא די בכך שהוא קורע את הבגד בשעת השמועה, אלא עליו להמשיך וללבוש בגד קרוע כל ימי האבלות . משכך יש לראות 13 בקריעה התקנה של הבגד לקראת ימי האבלות . מלשון הרמב"ם משמע שמדובר במישור הנפשי ולא המצוותי, דהיינו שיש בקריעה כדי לשכך את צערו וחמתו של האדם : הקורע בחמתו או על מת שהוא חייב לקרוע עליו חייב מפני שמיישב את דעתו בדבר זה וינוח יצרו והואיל וחמתו שוככת בדבר זה הרי הוא כמתקן וחייב . למרות שהרמב"ם ניסח את התיקון כמתרחש במישור הפסיכולוגי הרי שהדגיש שמדובר רק במת שחייב לקרוע עליו . אם כן יש בדברי...
אל הספר