פרק שביעי: ענייני לשון ומסורה בפירוש חזקוני

פרק שביעי : ענייני לשון ומסורה בפירוש חזקוני || 159 אף כאן יצא חזקוני בגלוי נגד הטעמים, העדיף 'לפרש את מילת "עד" כמלת יחס [ . . . ] וקשר אותה לתיבה "ולערב"' - כלשונו של קוגוט . 62 ייתכן שגם כאן, התקבולת הפנימית - יאכל / יחלק, בוקר / ערב - היא הנימוק להליכה בניגוד לטעמים . פירוש בניגוד לטעמי המקרא הוא תופעה נדירה בקרב פרשני ימי הביניים, 63 ודומה שנטייתו הפשטנית של חזקוני היא אשר גרמה לו לנטות במקומות אחדים מדרכם של טעמי המקרא . 64 6 . אטימולוגיה גם מהערות אטימולוגיות לא מניח חזקוני את ידו, והוא מציין למקורן הלשוני של מילים, ביטויים שגורים, ושמות עמים ומקומות . להלן דוגמאות מייצגות . 1 . מילים את המילה 'לשוח' בפסוק 'ויצא יצחק לשוח בשדה' ( בר' כד, סג ) מפרש חזקוני בשתי דרכים : לשון 'וכל שיח השדה' ( בר' ב, ה ) , 'תחת אחד השיחי'' ( בר' כא, טו ) . כלומ', לטעת אילנות ולראות עניין פועליו . ד"א : לשון שיחה, לדבר לאיש, הוצרך לדבר עמו . הפירוש הראשון, השאול מראב"ע ומרשב"ם, 65 רואה בפועל זה נגזרת של המילה 'שיח' . הפירוש השני מפרש פועל זה מלשון 'שיחה' . 66 2 . ביטויים מקראיים את הביטוי 'מקץ ימים' (...  אל הספר
תבונות