3 קורפוס כריסטי [2] 'איפיגניה' של האורקליות

143 קורפוס כריסטי הצעיר שנפער לרווחה כעין נבואה נוספת המצפה לתפילה שלעולם תהסס לבוא, נכחו צעירים אלה במרתף הלחלוחי והאפל בצפיפות מחשידה ובהזדהות יתר של חיה המוטלת על צידה שנועדה לסכין, כאילו משהו שמתחולל וקורן עכשיו מבין הקירות ביופי המהול במסתורין עתיד להתגלות לפניהם, חלילה לעוורם, ובאחת יהפכו הם לגנבים בעל כורחם, שומרי סוד קנאי שאינם זכאים לאמצו אל חיקם, רציתי לומר שותפים בלתי תלויים בדבר בריטואל עכשווי- קדום, אלים וחסר רסן ( בטאיי יאמר על כך שהאלימות מושתתת על 3 האלוהות מבחוץ, שהאלוהות עצמה היא זו שחווה את האלימות ) , שמבקש בחדלונו לשכון מעבר לשמו של העונג המפורש, זה ששמו הקדוש סוטה מדרכו אל הבלתי מושג בשפה, בדומה לדבר השיר שנושא השליח בסוף הדאוס אקס מכינה של "איפיגניה באוליס", אז מוחלף גופה של איפיגניה בבשר האיילה השחוטה, ואנו, יחד עם איפיגניה, מתים חיים נוסקים לאלים שכלל לא אדישים כאן ובמקום אחר בחלל הקטן והאינסופי שאין בו מיומרת הנצח, דוהרים לקראת תהום המטא-מורפוזיס : מטהרת את הקורבנות לפני הזבח . סופו של המחזה בהתערבותה של האלה אתנה, שבחסותה מצליחים לחמוק מהמלך תואס איפיגניה ואו...  אל הספר