נעמי גל 182 הקבוצות שיידונו כאן הן החברה הערבית והחברה החרדית . קבוצות אלה הן במידה רבה חברות סגורות, הפועלות על פי נורמות שונות מנורמות הרוב, ויש ביניהן מן השונה אך גם מן המשותף ; למשל המשותף לחברה החרדית, לחברה הערבית ( במיוחד המוסלמית ) , לעולי אתיופיה ולעולי חבר העמים מארצות מוסלמיות הוא שהן בעלות אפיונים פטריארכליים, מסורתיים, קולקטיביסטיים, והן סגורות חברתית וחלקן אף סגורות גיאוגרפית . הקשר הקרוב בין האדם לקהילה מספק מבנה של יחסים חברתיים המושרש עמוק בתהליכי החִברוּת ונשמר באמצעות מנגנוני פיקוח חברתיים ודתיים, ובחלק מן הקהילות מעמדם הסמכותי של מנהיגי הקבוצה הוא אבסולוטי ( חאג' ‑‑ יחיא 2003 ) . סגירותן של חברות בכלל מאפשרת מצע זמין יותר לקיומן של סטיות חברתיות בשל המצוקות הקיימות וחוסר הטיפול, ההבנה והידע של הגורמים השונים ( 2005 Shoham ) . למשל שוליותן של נשים ערביות בישראל נובעת מעצם היותן "מיעוט" בתוך מיעוט מוסלמי הנמצא בתוך חברה יהודית הגמונית . דהיינו הנשים חלשות חברתית, עניות, ובמעמד נחות בחברתן . מצבן של הנשים הבדואיות קשה עוד יותר, כי שם במרבית המקרים יש סגירות גיאוגרפית כ...
אל הספר