פרק טו על ההסתברות

על הידיעה והדעה 596 תפקידה למלא את החוסר בידיעה 2 לשינוי בין שלוש זוויותיו של משולש ובין האידיאות המתווכות שבהן משתמשים כדי להראות את שוויונן לשתי זוויות ישרות, ועל ידי ידיעה אינטואיטיבית של ההתאמה או של האי-התאמה בין האידיאות המתווכות בכל צעד של ההתקדמות [ בהוכחה ] , הסדרה כולה נמשכת בברירות שבעטייה הוא רואה בבירור את התאמתן או אי-התאמתן מבחינת יחס השוויון של שלוש הזוויות לשתי זוויות ישרות . בדרך זו יש לו ידיעה ודאית שכך הדבר . אבל אדם אחר, שמעולם לא טרח לעיין בהוכחה, כאשר הוא שומע שמתמטיקאי, אדם מהימן, מאשר ששלוש זוויותיו של משולש שוות לשתי זוויות ישרות, הוא נותן לכך את הסכמתו, כלומר מקבל זאת בתור אמת . במקרה זה הבסיס להסכמתו היא הסתברותו של הדבר : הראָיות הן כאלה שעל פי רוב נושאות עמן אמת, והאיש שעל סמך עדותו הוא מקבל את אמיתוּת הטענה אינו נוהג לאשר דבר שמנוגד לידיעתו או חורג מגבולותיה, במיוחד בעניינים מסוג זה . הדבר שגורם לו אפוא להסכים לטענה ששלוש זוויותיו של משולש שוות לשתי זוויות ישרות — הדבר שגורם לו לקבל שיש התאמה בין אידיאות אלו בלא לדעת שהן אכן מתאימות — דבר זה הוא נטייתו של...  אל הספר