על הידיעה והדעה 592 דוגמה : מספרים 3 2 יש עוד דבר הנתון לשליטתו של האדם, והוא שאף על פי שהוא מפנה את עיניו לפעמים לעבר מושא, הוא עדיין יכול לבחור אם לסקור אותו היטב ולנסות לראות בדיוק, בשקדנות ובריכוז את כל מה שאפשר לראות בו . ועדיין, את הדברים שהוא רואה, הוא אינו יכול לראות אלא כפי שהוא רואה אותם . רצונו אינו יכול לגרום לו לראות בתור שָׁחוֹר את מה שנראה צהוב, וגם אינו יכול לשכנעו שמה ששורף אותו קר למגע . האדמה לא תיראה עטורת פרחים, והשדות לא ייראו מוריקים כל אימת שהוא חפץ בכך . אם יביט החוצה בחורף הקר, הוא לא יוכל שלא לראות אותה לבנה ומשמימה . וכך הדבר בדיוק בשכלנו : כל מה שרצוני בידיעתנו הוא הפנייתם של כשרינו לסוג זה של מושאים או לאחר, וסקירתם יותר או פחות במדויק, או בלימת עיסוקם של כשרינו במושאים אלו . אבל כאשר הם מופעלים, אין לרצוננו הכוח לקבוע אם ידיעתה של הרוח תהיה כזו או אחרת . את זה קובעים רק המושאים עצמם, ככל שהם מתגלים בבירור . ולכן, כל כמה שמושאים חיצוניים מעסיקים את חושיו של אדם, הרוח אינה יכולה שלא לקלוט את האידיאות שהם מציגים לפניה, ולהיוודע על קיומם של דברים מחוץ לה . וכ...
אל הספר