ספר שני, פרק ז 101 יכולה ליצור בנו הנאה או כאב . יש להבין שב"הנאה" וב"כאב" אני מסמן את כל מה שמענג אותנו או פוגע בנו, בין שמקורו במחשבות של רוחנו ובין שמקורו בדבר מה הפועל על גופנו . בין שנקרא לזה סיפוק, עונג, הנאה, אושר וכולי מצד אחד, ובין שנקרא לזה אי-נוחות, מטרד, כאב, עינוי, ייסורים, אומללות וכולי מצד שני, הרי אלה אינם אלא מידות שונות של אותו הדבר, והם שייכים לאידיאות ההנאה והכאב, העונג והאי-נוחות, ואלה השמות שבהם אשתמש בדרך כלל לשני סוגי האידיאות האלה . 3 יוצרה החכם והאינסופי של ישותנו העניק לנו את היכולת לשלוט בכמה איברים של גופנו, להניעם או להשאירם במנוחה, כפי שאנו חושבים לנכון לעשות, ודרך תנועתם גם להניע את עצמנו וגופים סמוכים אחרים — ובאלה מסתכמות כל פעולות גופנו ; והוא גם העניק לרוחנו כוח לבחור, בהזדמנויות שונות, על איזו מהאידיאות שלה לחשוב, ולהתקדם בחקירתה בנושא זה או אחר בשיקול דעת ובשימת לב . וכדי לעורר אותנו לפעולות החשיבה והתנועה שאנו מסוגלים לעשותן הוא גם הואיל לצרף תפיסה של עונג למחשבות רבות ולתחושות רבות . אם היא הייתה נפרדת לחלוטין מכל תחושותינו החיצוניות ומחשבותינו ה...
אל הספר