חלק שני

| 299 כחש אדלג על שאלותיו של תמיר, וארשום אך את התשובות שמשמיע בדר בבית המשפט . וכך מעיד בדר בפני השופט הלוי : ב- 19 במאי 1944 קיבלנו מברק מווינה . . . שנחכה בשדה התעופה ליואל ברנד, שבא בשליחות חשובה אלינו . יואל ברנד הגיע יחד עם אחד השליחים שהאמנו בהם בתור שליחים ושהביא בשורות האויב — בונדי גרוס . את דבר השליחות שלו הביא ברנד בעל פה עם מכתב המלצה בחתימה פרוידיגר, שטרן ופ'טה ( מראשי הקהילה היהודית בבודפשט ) . בהמלצה היה כתוב שמבקשים מאיתנו להתייחס ברצינות ולעשות את כל המאמצים למימוש ההצעה של ברנד . ברנד מסר לנו בישיבה . . . על מצב היהודים, על העובדה ששנים-עשר אלף היהודים מהפרובינציה הועברו כבר למקומות גירוש, וידענו שאלה מזדהים עם מקומות השמדה ; מסר לנו שהמשרפות באושוויץ אינן מספיקות לשרוף את כל הגוויות ; ועל כן ביער על יד בירקנאו אשר ליד אושוויץ הקימו מוקדים, והאנשים המומתים כבר לא על ידי גז אלא על ידי מכונות ירייה מועלים לשרפה על המוקדים האלה . . . . אחר כך מסר לנו שאייכמן הסכים למשא ומתן על שחרור ואפילו הגירה של מיליון יהודים בתנאי שההסכם יהיה על בסיס מסחרי, ואייכמן תבע לתת להם אלף ט...  אל הספר