מקורות החירות, הקניין והצדק | 63 "במקום שבו אין קניין אין אי-צדק" למשקיפים על הסדר המורחב הצומח, לנבונים שבהם על כל פנים, לא היה ספק שהוא נעוץ בהגנה המובטחת שמספקת המדינה, אשר מגבילה את הכפייה כך שלא תחרוג מאכיפת כללים מופשטים הקובעים מה צריך להיות שייך למי . "האינדיבידואליזם הרכושני" של ג'ון לוק, למשל, היה לא רק תיאוריה פוליטית, אלא תוצר של ניתוח נסיבות שגשוגן של אנגליה ושל הולנד . הוא הושתת על התובנה שלפיה סמכות פוליטית המעוניינת להבטיח שיתוף פעולה שקט בין הבריות חייבת לאכוף צדק מסוג שאינו יכול להתקיים ללא הכרה בקניין פרטי : "'במקום שאין קניין, אין גם אי-צדק' הוא ודאי ככל מופת ומופת בספרי אוקלידס ; כי מכיוון שמושג הקנין הוא זכות לאיזה דבר, והמושג הנקרא בשם אי-צדק הוא הסגת הזכות הזאת או הפרתה, על-כן ברור שמשנקבעו המושגים הללו באופן כזה ומשקבלו את השמות הללו, יכול אני לדעת שמשפט זה הוא אמיתי, באותה הוודאות שאני יודע שהמשולש הוא בעל 9 זמן קצר לאחר מכן שלש זוויות השוות לשתי זוויות ישרות" . הפיץ מונטסקייה את המסר שלו שלפיו המסחר הוא זה שהביא להתפשטות הציוויליזציה והגינונים המעודנים בקרב ה...
אל הספר