החלום הנבואי בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים ובזוהר 185 החלום הנבואי אינו כרוך בהשגת שלמות שכלית, אלא הוא פרי הכנה ופיתוח של הכושר הייחודי של "העניין האלוהי" אצל היהודי . על פי שביד, החלום האמיתי הוא מדרגה מסוימת בסולם הנבואה, דרגה נמוכה של התגלות, והמסר שבה, כמו כל נבואה, טעון בחינה ובדיקה על ידי השכל ( מאמר רביעי ג ) . זו התגלות חווייתית שדבר האל מועבר בה באופן אישי לאדם העושה את צעדיו 169 הראשונים במעלות האמונה, אבל זו עדיין חוויה נבואית . אשר לשאלה האם מדובר בחלום נבואי, ישפה עומד על כך שסיפור המסגרת מתאר מלך שאינו עומד בשום תנאי מתנאי הנבואה : הוא אינו יהודי ואינו גר 170 וולפסון מציע להבחין בתפיסת ריה"ל בשתי דרגות נבואה,בארץ ישראל . האחת — נבואה ממש, והיא נחלתם של ישראל, והאחרת — מעין השראה 171 ואייזן מציע לראות בחלום המלך נבואהאלוהית, והיא אפשרית לחסיד ולגוי . מהסוג הנחוּת של השראה ( מאמר ראשון פא ) , ושהגוי יכול לחוות נבואה רק 172 ברצון האל ורק לטובת העם היהודי . סיפור בלעם הוא ההשראה של ריה"ל . לסקר מציע, על פי מאמר ראשון קטו, כי מי שנכנס ליהדות זוכה לקרבה אל 173 האלוה, עשוי ...
אל הספר