זוהר החלומות 132 חז"ל, שלפיו "כל החלומות הולכים אחר הפה", תקף גם בזוהר . דהיינו הפתרון הוא העיקר, הוא הגורם למציאות להתממש, והחלום עצמו הוא שולי . מן הדרשה אנו למדים גם שקיימת שליטה היררכית של הישויות מלכות וגבריאל . יוצא מזה ההיבט המעשי של שליטת הפתרון על החלום . ברוח זו מפרש תשבי ואומר : "כוח הדיבור בעליונים הוא השכינה ומכיון שגבריאל הוא מלאך השכינה ונתון 239 לשלטונה, לכן גם החלומות הבאים מגבריאל תלויים בדיבור של הפתרון" . קבלו הולכת בעקבות תשבי : הפתרון הוא מדרגה בפני עצמה, שמצויה במדרג שמעל לחלום ומתחת לנבואה . הפתרון תלוי בדיבור, המצוי בספירת מלכות ולמעשה הזוהר מתייחס אליו כאל ישות עצמאית מהחלום, ובכך שב ומחזיר אותנו אל השאלה, מי קדם למי, החלום או הפתרון ? על פי תיאור זה נראה שניתן להניח שהפתרון קדם לחלום, כאשר החלום הוא מעין צוהר לאדם להביט 240 אל עבר הפתרון המצוי באלוהים . מט הולך בעקבות התלמוד וקובע שהמשמעות האמיתית של החלום תלויה בפתרונו, דהיינו החלום הוא בבחינת פוטנציאל שמתממש בפתרון . הדיבור הוא מעל לחלום רק משום שהוא מתרגם את החלום ; מילות הפתרון מכילות את הכוח לממש את אחת ...
אל הספר