פרק שלושה־עשר קדושת החולין בחסידות גור עיונים בתפיסת השבת בדרושי ׳שפת אמת׳

קדושת החולין בחסידות גור 527 14 והוא שלום . ופי׳ שם הוא ״בזוה״ק ( ח״ב, פח ע״ב ) מאי שבת, שמא דקוב״ה, התגלות כבודו במעשה בראשית הרחוק ג״כ, כי קודם הבריאה הי׳ ׳ה׳ אחד׳, 15 כדי להראות שלימותיו . וכשכל הבריאה מתבטלובחי׳ הבריאה הוא ׳שמו אחד׳ 16 כעיקרון להכלל, שנקרא כנס״י, זה ׳שמו אחד׳, והוא כלי לעצמותו ית׳, והבן״ . של התגלות והתפשטות מציין השם את רצון האל להיוודע גם במחוזותיה הרחוקים ביותר של ממלכתו, כלומר — במעבה ה״טבע״ המתעטף בקליפותיו . במובנו זה מתקשר השם אל בחינת המלכות שבהוויה האלוהית, הלוא היא כנסת 17 ואימתי מתקיימת מלכות שמים ונודעת ? הווה אומר : כשכל ישראל דלעילא . העולמות מתכנסים אליה, אומרים תהילתה ודבקים בה כנקודת המשען האלוהית של הווייתם, כשורש חיותם ובהנהגתם האמיתית ( גם אם לפרקים היא נעלמת ונסתרת ) . או אז ״שמו אחד״ בהיגלותו בקרב כל באי עולם, והוא משמש, על-פי זיהויו הקבלי עם ספירת המלכות כעיקרון של הרצפטיבי בהוויה האלוהית, ״כלי לעצמותו״ ומשכן השראת קדושתו, שמתרבה אותה שעה ומתפשטת לאין 18 שיעור . מתוך התייחסות לליקוטים של שפת אמת על התורה ( ירושלים תשל״ה ) , שאת הדרושים הכלולי...  אל הספר