פרק רביעי תורת ההנהגה של רמח״ל וזיקתה לתורת הקבלה שלו

אמת, אמונה וקדושה 144 אבל לא בתורת הקבלה של רמח״ל כשלעצמה מתכוון אני לעסוק בדברי הבאים . כוונתי לתאר את יסודותיה של תורת ההנהגה שלו ולברר בהמשך את זיקתה לתורת הקבלה שלו . קודם שנבוא לגופם של דברים שומה עלי להבהיר תחילה במאי בדיוק עסקינן — מתוך איזו נקודת תצפית מבקש אני להתבונן כאן בתורת ההנהגה של רמח״ל . ובכן דעתי אינה נתונה כאן להנהגה האנושית כי אם להנהגה המטפיזית . לשון אחר : אינני בא לדק במוסר כמערכת הנהגותיו של אדם, ערכי שלמותו, חיוביו ואיסוריו, אלא בהנהגה האלוהית של העולם, בדיאלקטיקה של ״סיבוב״ הבריאה, כלשון רמח״ל, ומסיבותיה המתהפכות ברצון אלוהים . בהנהגה זו משתקף, כפי שנראה, עקרון ההטבה של הטוב העליון, שבשלמותו ובמוחלטות הווייתו ניעור ליתן למקבלים את תכלית הטוב, שיהא בכוחם לקבל . אינני בא אפוא לדון בתורת המוסר של רמח״ל בבחינתה הפרקטית וכהשתקפותה בספר ״מסילת ישרים״, שבו מבקש רמח״ל להורות את דרך השגתה של השלמות האמיתית במאמץ מילוים של ״תנאי העבודה השלמה למדרגותיהם״ ( כלשונו בסוף הקדמתו ) . כוונתי לדון בבחינה העיונית של תורת ההנהגה, כפי שהיא מתגלה בבירור מעמיק ושיטתי בספרו ״דעת תבונ...  אל הספר