‰·‰‡˙‡Ê‰Ó μ∑±¸ אני מקווה שלפחות היה שווה . — התחרטתי מיד על ההערה שלי . לרגע חייכנו זה אל זה כשותפים לדבר עבירה . אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם, אומר פתגם אמריקני, ואני הרגשתי שהצטרפתי לרגע אל חייו הנוצצים והמנוכרים של עופר שגיא . היית אומר שמה שקרה לך הערב הוא טיפוסי ? — יותר מדי טיפוסי . ככה מתחילים וככה גם נגמרים כל ה"חפוזים" שלי . — הוא שוב חייך, אבל הפעם כבר לא חייכתי איתו . במקום זה אמרתי : אז אולי תספר לי כל מה שקרה הערב, מהתחלה ועד הסוף . — למה ? כי אתה מת לדעת איך זה ? — התקפי החרדה ותרופות ההרגעה שלו נשכחו . ענני הפחד התפזרו . את מקום המתח, הצער והחרדה שאפפו את המשרד שלי עד לאותו רגע החליפה רוח של אנרגיה, הרפתקה ותחרות . שאלתי את עצמי אם זה מה שקורה גם בנפשו של עופר . האם הוא מנסה לברוח מן החרדות הקיומיות שלו אל עוד נשים, אל עוד כך שונה – שווקים ועסקאות, אל עוד מהכול . אבל אולי הוא צודק ואני לא כל ממנו, לא ממש משתתף במשחק הגדול אבל מנסה לטעום ממנו בעקיפין . אולי . אני לא מוכן להישבע לך שלא . אבל הרי שנינו חושבים שייתכן — קשר בין הפעילות המינית שלך לבין החרדות שלך . לכן,...
אל הספר