300 פרק אחד-עשר לדחק ייחודי זה, הנחווה באופן מתמשך בלי שיש תקווה כי ייפסק או ימותן בעתיד הקרוב, השלכות רחבות ומרובדות על הקשרים הבין-אישיים, על היכולת לתכנן את העתיד ואפילו על פעולות החיים הפשוטות ביותר, כמו משך המקלחת, שעות היציאה מן הבית, מסלול ההליכה או הנסיעה שנבחר וסוג הנעליים שכדאי לנעול, רק למקרה שיהיה צורך לרוץ מהר למרחב מוגן ( 2020 Lavi, ) . ניתן לאפיין את הדחק המתמשך בעזרת מספר מרכיבים : ( א ) איום ממשי במציאות המלווה את חייהם של התושבים בהווה ; ( ב ) הצטברות של מספר אירועים חוזרים בעלי פוטנציאל טראומטי ; ( ג ) פגיעה בשטח גיאוגרפי נרחב ובקהילות שלמות, כך שהמציאות משותפת לתושבים ולבעלי תפקידים, לאנשי בריאות הנפש ולמטופלים, למורים ולתלמידים, להורים ולילדים, וכן הלאה ; ( ד ) החשיפה לאיום ארוכה, כרונית, חוצה דורות . רבים מן התושבים חשופים מלידה וינקות, ולכן יש לחשיפה ולהשלכותיה גם ממד התפתחותי . ההורים של היום היו בני נוער כאשר החל ירי הטילים והחיילים של היום נולדו לתוך המציאות הזו ( Greene et al . , 2018 ; Lavi, 2020 ; Nuttman - Shwartz & Shoval - Zuckerman, 2016 ; Pat - Horencz...
אל הספר