118 פרק חמישי בעל אופי פחות פורמלי, פתוח יותר, קצת "בגובה העיניים" . המח"טים והמג"דים הגיעו מוקדם והתכנסו מחוץ לחדר התדריכים האוגדתי . הם לגמו מהקפה השחור, שהכין רס"ר המטבח החרוץ, והתענגו על המאפים הטריים שהגיש להם . הם שמחו על ההזדמנות לפגוש זה את זה לאחר שבועות ארוכים, שבהם כל אחד מהם היה שקוע בגזרתו בלי יכולת לצאת . אפילו לצאת הביתה נהגו בקמצנות בתקופה ההיא . כשניתן הסימן, נכנסו כולם לחדר התדריכים והתיישבו בכיסאותיהם . האלוף אברהם ומפקד האוגדה צוריאל נכנסו לקריאת "הקשב ! " צוריאל התיישב בשורה הראשונה לצד המח"טים, ואברהם נעמד מול פורום המפקדים . פניו היו רציניות . בדרך כלל הוא נהג לפתוח את שיחותיו בהלצה או באמירה מבודחת ומושחזת לאחד הנוכחים, כזו שתשבור את הקרח ותפיג את המתח . אבל הפעם הוא לא רצה להפיג . הדריכות והרצינות היו חלק מהמסר . הוא פתח בסקירה חטופה של אירועי הימים האחרונים ובמידע מודיעיני שנאסף מהגופים השונים . "המצב לא טוב," סיכם . הוא נתן דוגמאות לתרחישי הסלמה אפשריים בשלוש מהגזרות החטיבתיות של האוגדה, ולבסוף דרש שכל אחד מהם יביא לו עשר גוויות אויב . "מה ? " שאלתי בתדהמה את...
אל הספר