תיק מספר אפס 35 הסיפור, אך בה בעת חשתי את הפחד מפני חשיפת הילד . פגיס מספר ולא מספר את הסיפור בעת ובעונה אחת, וכך שמו המקורי ודמות הילד מתקיימים כחידה שהוא משאיר לקוראיו, 31 כפי שנרמז בשיר "איפה" : אֵיפֹה הִתְחַבֵּאתִי בַּחֶדֶר, אֲבָל שָׁכַחְתִּי אֵיפֹה . בָּאָרוֹן אֵינֶנִּי . וְלֹא מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן . גַּם לֹא בַּמִּבְצָר הַגָּדוֹל בֵּין רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן . הָרְאִי רֵיק מִמֵֶּנִּי . לְרֶגַע נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי בַּתְּמוּנָה עַל הַקִּיר . בְּאַחַד הַיָּמִים אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיִקְרָא לִי אֶעֱנֶה וְאֵדַע : הִנֵּנִי . בשיר זה רומז פגיס שהקריאה בשם הילד מוטלת כעת, כירושה, על הקוראים . בכוחו של הילד לחכות עד שמישהו יקרא בשמו . זוהי ציפייה לקריאה שתתפקד כ- Speech Act , כמעשה דיבור, כפעולת החייאה של הילד שהיה . חידת שמו של פגיס תבעה ממני את פתרונה . לא יכולתי להתעלם עוד מהרמזים, מהעקבות, ומעל לכול - לא יכולתי להמשיך להתעלם מהבקשה המפורשת ש"יָּבוֹא מִישֶׁהוּוְיִקְרָא לִי" . הרגשתי שהשתנו הנסיבות ההיסטוריות שהובילו את פגיס למחוק את עברו והוכשרו התנאים לפתרון החידה . מכאן נכנסתי לנעלי...
אל הספר